[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיאם דן
/
מר גדעון

בוקר. קרני השמש חודרות אל תוך הדירה. החלון סגור, הדירה
מסודרת למופת. השטיח האדמדם מצוחצח על הריצפה הנקייה. אין
אפילו גרגיר אבק אחד בכל הדירה. הקירות לבנים ונקיים עד כדי
סינוור.
טרררר...
זמזום מתמשך של שעון מעורר דיגיטלי מרטיט את הסדינים של
גדעון.

הוא מתהפך פעם אחת. הזמזום ממשיך, ללא הפסקה, כאילו מתעקש.
גדעון מתמתח. בעודו שוכב רגליו נמתחות קרוב לקצה המיטה, וידיו
מאחורי ראשו, מעבר לקצה המיטה השני. הוא פותח את עיניו. "זמן
לקום."

הוא שם רגל ועוד רגל על הריצפה, מתיישב עם שפשוף קל של הפנים
ומעביר את ידיו בשיערו. הוא שם על רגליו זוג כפכפים, והולך
למטבח, כשבדרך הוא מטיל על עצמו בקלילות חלוק בצבע כחול כהה.

בבוקר הוא אוהב טוסט. ואת הטוסט שלו הוא אוהב עם עגבניות והרבה
חמאה, וגבינה צהובה נוטפת. יחד עם הטוסט הוא לוגם מיץ תפוזים.
הוא מוצא שזה המיץ הכי מרווה שיש. וגם הכי מרענן.
הוא לא ממהר, למרות שהוא יודע שלפניו יום עבודה ארוך.

הוא מסיים לאכול, קם, והולך להתלבש. הוא לובש את החליפה הרגילה
שלו, לובש גרביים לבנות, תואמות, ונועל את הנעליים שהוא קנה
במיוחד עבור העבודה הזו. הוא מסדר את השיער שלו ושוטף פנים.
הוא מוכן ליום עבודה.

בעירו של גדעון הוא אדם מוכר מאוד. אין איש שלא יזהה את גדעון
מיד כשיראה אותו. גדעון מנסה להיות צנוע, להתחמק, אבל נראה
שכולם ממהרים לומר לו "יום טוב" ולחייך.
כשהוא מגיע לעבודה, אין לו שם בוס. המעבידים שלו משלמים לו
משכורת קבועה, והוא הבוס של עצמו. הוא יודע את התפקיד. הוא שם
את התיק שלו בצד וניגש לעבודה.

במהלך היום יש הרבה מה לעשות. הוא צריך לסדר את כל אותם
עניינים שאחרים בילגנו. הוא צריך להלבין את כל אותם מקרים
שהפכו שחורים והפכו כל כך שליליים, שהם כמו מגנט ענק לעיני
הקהל הרחב.
התפקיד שלו הוא לקחת כל דבר רע ולהפוך אותו לטוב. כל מגרעה
ליתרון. לקחת כל דבר פסול ולהפוך אותו לתקין. התפקיד שלו
חיוני, חשוב לקהילה. דורש מסירות, וסבלנות, והרבה השקעה ממנו.
לצערו של גדעון, הוא נאלץ להתעסק עם הרבה ניירת. זה מכעיס אותו
טיפה אפילו. למה אנשים לא מטפלים בכל הניירת לבד? למה הם
משאירים זאת לו?
לפחות המעבידים מממנים לגדעון את כל הנסיעות וגם את הרכב. זה
תמיד נחמד.

לקראת סופו של היום, גדעון מותש. הוא מגיע הביתה ועולה לדירה
שלו. הוא מוריד את החליפה הצהובה שלו, מוריד את הכפפות
המלוכלכות ומתכונן ללכת לישון. קשה להיות עובד ניקיון של
העיריה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא".




ץ סופית, מתוך
ספרו, "101
דרכים לומר
'כן', ולקבל את
התוצאה ההפוכה
לגמרי מזאת
שקיווית לה".


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/05 21:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיאם דן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה