[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא ישב לו בחליפה לבנה לגם מהאספרסו הכפול שלו.
כיכר סאן פייטרו הוצפה באנשים באותו יום שלישי . בדרך כלל אלו
שבאו לשם היו תיירים עייפים מיום קניות וצילומים או סתם קבצנים
שביקשו משהו מאלוהים . "למה תמיד לכאן" הוא חשב
ולגם מכוס הקפה שהספיקה כבר להצטנן מהבוקר . גבר בגיל העמידה
ישב לו על ספסל אבן קטן ליד המזרקה  וניקה את העדשה של המצלמה
.
לאחר מספר רגעים הוא קם והתהלך מספר צעדים... פניו האדימו
לפתע, שינו גוון ,הוא החל לדפוק על החזה לצעוק מכאבים ואז נשכב
על הספסל חשב כנראה שאולי הכאבים יפסקו והם באמת הפסיקו
בסופו של דבר, לאחר מאבק קל. מצלמתו נשמטה מהיד והתרסקה . לא
היה אכפת לו מזה .
לא היה אכפת לו משום דבר , אדישות שכזאת . לא מהבזליקה לא
מהאובליסקים לא מאבני המדרכה היפות. הוא רק הסתכל עליי במבט
ארוך ונוקב.

יונים החלו לנחות על הגופה שלו. היונים בכיכר סאן פייטרו
ידועות בעקשנות שלהן... וברגע שיש אוכל, בין אם זה לחם, או
עיינים, הן בולעות הכל, אפילו מטבעות. וכך פשטו עליו יונים
רעבות.
.
אותם תיירים מחורבנים .לא אכפת להם מכלום ברגע שהם נמצאים
בחופשה הפרטית שלהם. אפילו אם מטאור יתנגש בויטראז'ים, הם פשוט
יקחו את המצלמה ואת הכסף ויעברו מהר למקום אחר. גישה של: "אני
בחופשה, אני פועל לפי כללים שונים".
וכך הוא שכב לו שם על ספסל האבן, והתיירים פשוט הביטו בו והלכו
משם. אחדים אפילו צילמו תמונות..."כמה חמוד, איש נח",  עד
שהשוטרים הגיעו, אז ידעתי שזהו, נגמרה החגיגה.

למה הוא היה חייב למות? אני מניח שזה מהסיבה הפשוטה שכולנו
תיירים פה על פני הפלנטה הזאת. כולנו מצלמים לנו תמונות קטנות
שלנו מחייכים... זה עם האשה שלו, האחר עם הדג שהוא תפס,
קונים עם הכסף מזכרות זולות, וכשיש משהו שמזכיר לנו שסופנו זה
להאכיל יונים, חרקים ומכרסמים אנשים מעדיפים לעצום עיינים
ולהמשיך לצלם, להמשיך לקנות.

קמתי מהכיסא. ניגשתי לגופת הגבר, הושטתי את ידי לכיסו, בדקתי
את התמונה בארנק. "הנבלה השאיר מאחוריו אישה ו 3 ילדים".
השוטר עבר דרכי. זה מעולם לא הפריע לי זה שהוא השאיר אישה ו-3
ילדים, התכוונתי, אני יודע מה יקרה להם . מה שכן מפריע לי תמיד
זה שאנשים עוברים דרכי. זה מטריד ומצמרר, בניגוד למה
שחושבים, אני לא חסר רגשות...
רגש זאת לא תכונה אנושית, בניגוד למה שחושבים...


אתם לא מיוחדים כל כך, אתם רק אם נגדיר את זה: "תיירים". אני,
למשל, שייך לבודדים שהם מקומיים ויהיו כאן תמיד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמאל'ה!!!
האוטובוס הזה
מסתכל עליי!


הבנתם?


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/05 2:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריצארד דמוני סטארק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה