זרים היינו וזרים נהיה
אינני משול לדבר, מלבד לאוהב.
יפים היינו אך היופי כבה
הנמשל היחיד התואם לי, הוא הכאב.
וחפים לא היינו, לא מפשע לא מחטא
אינני חפץ בדבר מלבד מגעך...
אם דומעים היינו, אז לנצח נבכה
כיסופים עזים פוצעים אותי
געגועים לעורך.

תמימים היינו וכבר לא נהיה
הזמן, עשה את שלו ועדיין עושה.
גם זכים היינו, התלכלכנו הרבה
בחיוך - דמעותיי מכסה.
אוהבים היינו ועכשיו לא נהיה
כי אמרת שדי לך ואחר כך הלכת.
ועכשיו היכן את, משגעת אחר?
תמיד תדעי עם מי באמת נאהבת.