הוא יושב על הספסלים
אני עוברת, מסתכלת.
הוא צוחק עם חברים
ואני חולפת ממשיכה ללכת

אני עוברת באותה הדרך כל הזמן
מקווה לראות אותו יושב שם
צוחק מחייך, הלוואי
ואולי פעם הוא יסתכל עליי

מה שאני מרגישה הוא בלתי נמנע
הוא גדול ואני קטנה
ואני סתם חולמת
הוא בכלל לא יודע שאני קיימת

ברור לי ששום דבר לא יקרה
גם אם נהיה יחד מה כבר נעשה
אולי אתה מחפש משהו אחר
משהו שעליו כעת אני לא אוותר

הלוואי ויהיה לי את האומץ איתך לדבר
ואפילו רק טיפה להתקרב
בבקשה תוכיח שאני טועה, ומהר
שעוד יהיה לי זמן בך להתאהב

מה שאני מרגישה הוא בלתי נמנע
הוא גדול ואני קטנה
אבל אני סתם חולמת
הוא בכלל לא יודע שאני קיימת

אולי פשוט כבר תעלם
כי אני ממך לא יכולה להתעלם
אני חיה בעינויים בגללך
אבל הכל עובר כשאני רואה אותך

אני רואה אותך מסתכל עליי
אבל אולי אני מדמיינת
אולי תבוא כבר ותבהיר
ואז הכל יהיה אחרת