מטוס ממריא עוזב את האדמה
והעצבות איתו עולה רק במסווה של הדממה
יושב לבד במקום, בין שני זרים שלא מבינים
שהעצבות אותי חונקת כמו הלחץ באוזניים
יפה להיות עצוב שם למעלה בשמיים
שאף אחד לא רואה את הדמעות על המים
סביב הכל לבן, נורא בודד
כמו שני הזרים שאיתם לא אתיידד
הכל גדול ואין סופי
חלל ריק ושם אני לבדי
מרגיש שבחיי אני שולי
יפה להיות עצוב שם למעלה בלבן
שאף אחד לא רואה מה נרקב בבנאדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.