זה היה מזעזע, חדר המלון, חדר 306, היה הפוך לחלוטין.
הרהיטים היו הפוכים, שבורים, מרוסקים לחלוטין. הסדינים הלבנים
נקרעו והתמלאו בדם, המנורה נופצה והיה ניתן לשמוע את חריקותיו
של בית הנורה שהתנודד מצד לצד. הקירות היו מגואלים בדם... דם
שנטף מהקירות לכיוון הרצפה.
דלת החדר הייתה פתוחה למחצה, ניתן היה לראות שמישהו עזב את
החדר זמן מה לפני כן.
על הרצפה שכבה גופתה של אשה בשמלה לבנה... רגליה הזדקרו
בזוויות משונות ושמלתה הייתה פתוחה, היא הייתה מלאה בדם, היא
נורתה בראשה ועיניה... עיניה הכחולות, הבהירות, היו פתוחות
לרווחה באימה.
בפינה נראתה מכווצת גופתו של גבר בשנות ה-20 לחייו, נושם את
נשימותיו האחרונות.
הוא היה עירום, עם תחתונים בלבד לגופו.
הוא נורה בריאתו השמאלית, דם ניגר מהפצע הפעור, הוא התבוסס
בדמו וחרחורי גסיסתו נשמעו חלושות.
לפתע הדם החל חוזר מן הרצפה אל הקיר.
איש נכנס אל תוך החדר בעודו הולך אחורה. הוא לבש מעיל שחור
ארוך, שערו קצוץ עם פסים לבנים של שער מאפיר.
טבעת הנישואים עלתה מן הרצפה והתמקמה בין אצבעותיו של האיש
במעיל. הוא שיחק איתה כמה רגעים בין אצבעותיו והלביש אותה חזרה
על קמיצתו.
לאחר מכן הוא שלף אקדח מתוך מעילו, העשן החל חוזר לתוך האקדח
ובעקבותיו יצא גם הכדור מריאתו של הגבר ושב אל הקנה. הגבר
התיישר מיד לאחר שכאב הפגיעה חלף ממנו.
האיש המשיך והלך אחורה ופנה לעבר גופתה של האשה, הדם על הקיר
עודנו עולה מעלה.
האיש שלח את ידו קדימה והכדור שב אל הקנה, הדם חזר מן הקיר
ונמוג בתוך ראשה של האישה וגם הפצע שהיה באמצע המצח נסגר
כבאורח פלא.
שמלתה של האשה שבה להיות לבנה וצחורה.
היא נעמדה חזרה על רגליה והמסקרה שנזלה עם הדמעות מעיניה חזרה
במעלה העין.
היא התיישבה על המיטה והגבר בבוקסר נעמד מאחוריה.
האיש עם המעיל החזיר את אקדחו לתוך מעילו והאשה והגבר חזרו
לשבת על המיטה.
הגבר במעיל יצא בהליכה אחורית מן החדר והדלת נסגרה.
הגבר והאשה חזרו לשכב על המיטה והגבר גהר מעל האשה בעודו מנשק
את צווארה ברכות.
הגבר לבש חזרה את חולצתו בעוד האשה עוזרת לו והיא סוגרת את
רוכסן שמלתה.
הם קמים מן המיטה ומתנשקים בחושניות.
הגבר לובש בכישלון את מכנסיו בעוד האשה מורידה מאצבעה טבעת
נישואים ושמה אותה על השידה שלצד המיטה.
הם מתנשקים בשנית ויוצאים יד ביד מן החדר בעוד הגבר מכבה את
האור.
חושך, עלטה ונשימה כבדה שוברת את הדממה.
איש מתעורר משנתו ומדליק את המנורה שלצד מיטתו.
זיעה קרה נוטפת ממצחו והוא נראה מבועת, הוא מביט בטלויזיה
המרצדת, חוטף את השלט ומכבה אותה.
"פעם אחרונה שאני נרדם מול הטלויזיה", הוא אומר.
הוא מכבה את האור וחוזר למיטתו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.