מוקדש לאיתי, עינבר ועידו

רן התעורר בבוקר וישר מישש באצבעותיו אחר קופסת הסיגריות.
כשמצא בדק וראה שנשארה סיגריה בודדת אחת בתוך הקופסא.
רן חשב לעצמו, ששנים על גבי שנים של עישון 2 קופסאות ביום
הביאו אותו לריקני, כספית ונפשית, והחליט שהיום יעשן רק את
אותה סיגריה שנשארה בקופסא, ורק בסוף היום, שיהיה לו למה
לצפות.
רן הכניס את הקופסא לתוך נרתיקו, שהכיל בין היתר ארנק, פלאפון
ומפתח לבית, והיה מוכן כבר לעבודה. כשרגלו האחת כבר הייתה מחוץ
לדלת הטלפון בבית צילצל, זה היה חברו הטוב משכבר הימים- חזי.
חזי לא היה סתם חבר טוב, הוא היה החבר הכי טוב שבנאדם יכול
לבקש, הוא היה יכול לעשות הכל בשביל רן, ולא ביקש דבר בתמורה,
אף פעם.
הייתה פעם שרן היה שקוע בחובות, וחברו הטוב ביותר, עוד לפני
שרן העלה את הנושא, שלף 1000 ש"ח שהכין מבעוד מועד, לאחר שדיבר
עם אימו של רן והבין את מצוקתו.
"אנחנו נפגשים היום?" שאל חברו הטוב ביותר בציפייה,
"בטח שכן, לא התראינו חודשים!" אמר רן בהתרגשות.
כל אותו היום רן היה עצבני ולחוץ, חשב רק על דבר אחד- אותה
סיגרייה עסיסית שמחכה לו בסוף היום. "אני אשמור אותה לפגישה עם
חברי הטוב ביותר" כך אמר לעצמו, "אין כמו סיגריה עם החבר הכי
טוב שלך".
כשסיים את העבודה השעה הייתה כבר עשר בלילה, הוא תפס בכספו
האחרון אוטובוס חזרה לביתו, ובדרך התקשר לחברו הטוב ביותר:
"אתה מגיע אליי? כי סיימתי עכשיו את העבודה."
"אל תשאל, נתקעתי בצומת חשוכה, לא עוברות פה מכוניות, שלא לדבר
על אוטובוסים, אין לי כסף, והסוללה עומדת להיגמר!" צעק חברו
הטוב ביותר לתוך הפלאפון בקול רועד.
רן שם לב שבחוץ יורד גשם, ומיד צעק-
"איפה אתה?????"
"אני נמצא בצומ...." ובדיוק שרצה לסיים את המשפט...הסוללה
נגמרה!
רן חש שעליו להציל את חברו הטוב ביותר בכל מחיר שיהיה, הוא
הגיע לביתו, לקח את המפתחות למכונית והתחיל ליסוע, הוא לא ידע
לאן אך ידע שגם אם יהיה עליו ליסוע כל הלילה בשביל למצוא את
חברו הטוב ביותר, זה מה שיעשה.
הוא לא יכל שלא להיגעל מהמחשבות שעוברות לו בראש על אותה
סיגריה אחרונה, כמה שהוא רוצה אותה, וכמה שהוא מחכה רק לה,
וכמעט היה בא לו להקיא מרוב כעס על עצמו.
יושב לו חברו הטוב ביותר, שעשה בשבילו הכל מאז שהוא זוכר את
עצמו, בגשם, בחושך, בקור, באיזשהי תחנה שכוחת אל ומחכה רק לו,
שיציל אותו מהמצב הלא נעים שאליו נקלע, והוא?
הוא חושב על סיגריה מסכנה!
לאחר חיפושים של 3 וחצי שעות ארוכות ביותר, פתאום ראה את
מכוניתו של חברו הטוב ביותר, תקועה בצד הדרך, מכסה המנוע מורם,
ומתוכה יוצא חברו הטוב ביותר, רטוב מכף רגל ועד ראש, לאחר
שניסה לתקן את הבעיה במכונית.
"כנס למכונית, אני אקח אותך הביתה..." אמר רן בחיוך מיואש
ועצבני קימעא...
"רן איך אני שמח לראות אותך, אין לך מושג מה עבר עליי פה,
המנוע הלך, וניסיתי לסדר משהו, ותוך כדי חטפתי זרם, ומכונית
אחת שעברה פה, במקום לעזור, היא האטה ומתוכה יצא ערס, השתין לי
על המכונית ונכנס חזרה למכוניתו, ואז נכנסתי למכונית וניסיתי
להתייבש אבל היה קר מדי ו....טוב אתה יודע את ההמשך..."
חברו הטוב ביותר של רן היה כל כך נרגש שהמילים יצאו לו מהפה
כמו מים, וקולו היה רועד ומגמגם.
"רן, אין דבר שאני רוצה יותר עכשיו מאיזה סיגריה טובה, תגיד לי
שיש לך סיגריה..."
רן הסתכל על חברו הטוב בתדהמה...
הסתכל על חברו בעצבים...
הוא נזכר בימים בהם חזי היה מקפיץ אותו בלילות לעבודה כשלא היה
לו אוטו, באותם ימים שהיה במצוקה כספית וחזי עזר לו...
רן הוציא את הסיגריה האחרונה מהקופסא כשידיו רועדות, הוא נתן
אותה לחזי וחייך חיוך חצי אמיתי.
חזי אמר תודה מכל הלב והדליק את הסיגריה.
כל הדרך לביתו של חזי, רן הסתכל על חזי מעשן את הסיגריה שלו,
הסיגריה האחרונה שלו, וכמעט שרצה להתנפל עליו תוך כדי
נסיעה...
הם הגיעו לביתו של חזי, חזי יצא מהאוטו ובירך עוד פעם את רן
בתודות עד אין סוף.
רן המשיך לחייך חיוך חצי אמיתי חצי עצבני ואמר לחזי ש"אין
בעיה" ו-"העיקר שאתה בסדר" וכו'...
רן הסתובב חזרה לביתו, חשב על איך לא היה צריך להביא לחזי את
אותה סיגריה, וכמה שהוא טיפש, וכמה חזי בנזונה ואפילו לא שם לב
שהסיגריה הייתה הסיגריה האחרונה שלו, ואף פעם לא לוקחים סיגריה
אחרונה מבן אדם.
כשהגיע לחנייה שליד ביתו הוא פתח את תא הכפפות בשביל להוציא את
הנרתיק שלו, ופתאום....
פתאום ליבו צנח ארצה!!!
הייתה שם סיגריה בודדת אחת....
הוא ניסה להיזכר איך הגיעה לתא כפפות שלו סיגריה בודדת אחת
ומתי?
ואז הוא נזכר...

בשנה שעברה, הוא וחזי נסעו לחוף הים, שניהם נשארו בסוף הערב עם
סיגריה אחרונה,ורן ידע את זה כי הוא הציץ לקופסא של חזי בעוד
חזי נכנס לשחות קצת, וכשהם עמדו להיכנס כל אחד לאוטו שלו, אמר
רן לחזי-"שומע, לא נשארו לי סיגריות, אתה יכול להביא לי אחת?"
חברו הוציא את הסיגריה האחרונה שלו ואמר: "בטח,
בשבילך...הכל!".
באותו הלילה רן עישן אחת באוטו ושכח את השנייה, שחברו הטוב נתן
לו, בתא כפפות....

רן הוציא את הסיגריה מהתא כפפות, ידיו רעדו מרוב אושר...
הוא החליק את אצבעותיו על גבי הסיגריה....ואז נזכר בחברו הטוב
ביותר...
הוא הדליק את הסיגריה ונגעל מעצמו, עישן את כולה עד הסוף, נכנס
לביתו, הלך לשירותים והקיא...
השעה הייתה כבר 5 לפנות בוקר, הוא שכב במיטתו, מגשש באצבעותיו
לראות אם בכל זאת נשארו סיגריות בקופסא, אך הקופסא, בדיוק
כמוהו...
נשארה ריקה.