הזמן שנשבר / שיר אחרון |
המזמין את צינת הבוקר-
קראתי בשמך.
ואין קול ואין עונה ואין קשב
רק גופי הנמתח לאחור
ואצבע תחובה בין רגליי
מפלסים את דרכם
בהקיץ מלא רון.
שיריי ביקשו נחת,
לכן אחדל למות למענך
ובטח בגללך,
מפה כבר קלה הדרך
לחיות עם גידול שנקרא אהבה.
זה לא שאני אוהבת פחות
אלו רק הכיסופים
להצליח להביט שוב על עצמי.
זהו שיר אחרון,
לא יהיו עוד מטאפורות
שיתארו מהותך עבורי
זהו שיר אחרון
ומילים אחרונות
שיעלו על שפתיי ודפי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|