ניר סגיב / "...שהחיינו..." |
נקודות של אור, נמלים רצות.
רואה גומות, רואה ולא נוגע.
כוכב שביט שם במרחב,
כוכב.
יורד החושך והתנים במרחבים...
ומנסרת מנהרת הרוחות,
והזמן המתייגע,
עד אין סוף.
הכביש ארוך שחור.
ללא אורות לרפואה.
ואין דבר זולת פרפר
פנימי,
פרפר פנימי שמנגן
ומחייה נפשות,
מחייה נפשי.
פרפר שמחייה נפשי בנפשך.
פבר' 97
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|