אנילי מחייכת כשהיא נכנסת לחדר
מפזרת כמה מילים של התחלה
החדר הזה הרבה יותר נעים מהקודם
אולי בגלל התמונות שעל הקיר
שם זה הרגיש לי כמו חדר עבודה

אנילי אומרת שאנחנו חברות הכי טובות
שמלבדי אין לה אף אחד
ואני, מחבקת חזק את השמיכה בלילה
ומנסה להקיא מתוכי את הבדידות שלה

בא לי להגיד
אני לא חברה שלך
יש לי בקושי מספיק אהבה לעצמי
ואל תעזי לגרום לי להרגיש אשמה

בסוף כולנו מתים לבד

אחרי פחות משעה היא יוצאת
יש מספר דקות של חסד עד לפגישה הבאה
אני נשארת