הייתה מין הרגשה כזאת
של שקט, של לחץ ושל רוגע
אני לא בטוחה אם זה קלקול קיבה או פרפרים בבטן
ואם אלו פרפרים?
ואו, כל כך הרבה זמן עבר
אני כל כך חלודה בדברים הללו
בעצם, אף פעם לא הייתי טובה בהם
אבל הוא, הוא אמיתי
ואו, איך שהוא אמיתי
לא כמוהם, וכן, אני משווה
אני יכולה להיות אני לידו
אני מפחדת שאולי זה לא יעבוד
זו היא רק ההתחלה
התחלה שמזמן הייתי צריכה לעשות
אבל התעצלתי והתמכרתי לדברים המוכרים
עכשיו אין לי דרך להגדיר את מה שאני מרגישה
כי הדרך הזו חדשה
לא נראה לי שמישהו אי פעם עבר בה
היא לא סלולה
ואני לא ממהרת לסלול אותה
כי כל הקטע הוא ליהנות בתהליך עצמו
לפחות כך ציינו בפניי
כך אני זוכרת
וואו, כמה זמן עבר מאז שהתחלתי הכל מהתחלה
איזו מבוכה, וכמו שהוא אומר "על מה מבוכה?"
באמת זה שטותי וילדותי
כי זאת אני לפעמים
אני מסרבת להאמין
אבל בקצב הזה אני עוד אתאהב בו
אתאהב הפעם במישהו שבאמת שווה את זה
מישהו שידע להעריך את האהבה שלי, ויותר מזה, אותי
אבל עכשיו רק הזמן יעשה את שלו
ואם אני באמת אתאהב בו
אני חושבת באמת ובתמים שהפעם באמת יהיה לי ממש ממש טוב
עד הפעם הבאה.
מעין