אתמול בערב,
מישהי אמרה לי שהיא אוהבת לשבת איתי בשקט.
אני אוהב לשבת בשקט.
איתה או בלעדיה.
ולמעשה, על אף שהיא בסדר,
היא נבלעת בשקט.
ואז היא מדברת,
ובולעת את השקט בחזרה.

'אתם לא צריכים לריב!',
רציתי לומר לה ולשקט,
כי חשבתי שיש מקום פה לשניהם;
אבל היא הבהירה לי יפה מאוד,
שזה או היא, או השקט;
אז היא נשארה נאבקת,
ואני נשארתי מתעלם.

אתמול אמרה לי מישהי,
שהיא אוהבת לשבת איתי בשקט,
שהיא רוצה לחלוק איתי את הדממה.
מילא מדברת, אבל בשקט היא אוהבת?
איזה מין שקט זה, אם היא אוהבת ובוכה?


אוגוסט 2004