הטו אוזן, אחים, הבו בינה!
שמץ מנהו לי נגלה -
כפי שאומר ידידנו בלום הדעת,
בן אנוש רחב הידיעה.

אספרה לכם, נושק אוזן אל אוזן
בלחש ומורא, את אשר ארע - -


תחילה, ציטוט: זהו מקרה מוזר...
אף זאת יכול הייתי להשמיט: הגונב מגנב - פטור.
תכלית ברורה ומוחלטת יש לקטע זה, אך אותה לכם לא אגלה - אלא
אמשול משל, כדרך המחנכים.

בחור אחד, שמעתי עליו, אני לא מכיר אותו - בכלל הקשר שלי אליו
הוא מקרי בהחלט, עקיף מאוד - נק' הייחוס כבר נשכחה זה מזמן -
en tout cas, אם תתנו לי עוד רגע אחד, הבחור הזה היה עוף משונה
(כפי שמתחילים לומר לעת שיבה - המורה לצרפתית אומרת: למה אתם
מתעצלים לכתוב pourtant במקום mais, במילא עבורכם זו עוד
אות...), שפתו התחתונה הייתה שמוטה קדימה, העליונה קמוצה
אחורנית - דבוקה אל החיך - אפו היה רפה, מעין תחינה אל יוצרו -
מניין קורץ אין אני אף רוצה לדעת... כשהיית מדבר אליו, תמיד
נראה היה לך שיש עוד דבר מה שהוא משהה על לשונו, אם בכלל היה
טורח לענות.
עם זאת, מוכרח אני לציין מגרעה אחת של ידידנו כאן, אם כי אין
זה מן הגינונים הגבוהים (ואין זה פוגע מן סמליות המעשה ומן
הכאב הכן ביותר שחש. עצוב?) - אף פעם לא היה חוצה את הכביש
באור אדום. אדרבא, היה צדיק מוחלט: אף באלו שעמדו סביבו היה
דוחק בהם שלא לחצות כך, רק לא כך, שכן מי שלא יחצה, לא יידרס,
ומי שיחצה, אמן.
מה מר גורלו של אותו אומלל! אמא זקנה הייתה לו. זקנה וחולה.
כמה אהב אותה אשה. אף כי היה בן חמישים, ובחודש הבא, עלינו
לטובה, ימלאו לו חמישים ואחת חורפים, תמיד טען בפי כל מי שהיה
מוכן לשמוע שקשר בין בן ואם הוא הקדוש מכולם. הוא לעולם לא
יתגרש! כאשר אשפזוה בבית החולים, לא ידע מה יהיה עליו.
רץ אל האוטובוס, לתפוס את קו 45 שייקח אותו (אחרי טיול קצרצר
בבני ברק - מונית עולה ביוקר, ואף פעם אתה לא יודע לאן אתה
נכנס) לתל השומר.
אך הוי! אחים! מקריות אומללה! הנה האוטו, ובינו לבינו חוצץ
אותו שטן אדום.
הרגיש ידיו מרעדות בו, רקותיו רתחו, דמו בעבע, לחייו סמוקות
וכו' וכו'
גלש מבטו שמאלה, הימין ימינה, ושוב שמאל - לבד.
בעיניים עצומות התפרץ אל הכביש לתפוס אותו החמקמק -

אבל אוי לאותו ביש גדא... אין זה דימוי בו נטל המחבר שימוש
בעיניים עצומות, באמת ובתמים נתן אל הכביש זינוק.
קו עשרים וחמש (שלו עלה עליו, לעולם לא היה מגיע...) ארוך מאוד
וכבד מאוד (מיותר לציין) אפילו לא ניסה לבלום.

ההמשך ברור - הבן באיכילוב, האם בתל השומר
האם הבריאה, הבן התפגר
כך עוד סיפור הסתיים.
ומה תסיקו מכך, מה תלמדו?
I couldn't care less...