דורון פגוט / פרוסת הלחם האחרונה |
בארץ אחרת
בעיר אחרת
ביער אחר
בבקתה אחרת
בבן אדם אחר
בתא אחר
בחלום אחר
אני.
הים כבר שוקע
אין כבר גלים
אני שומע
קול ציוצים
מחכה
זהו שמי
צועד בחושך
צועד באור
המנהרה שכחה
היא אינסופית
כמעט כמוני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|