יש בי רגשות עזים, כל הגוף שלי מרגיש שונה.
אני עוברת תהליך די נפוץ, עם כל נשימה באה התרגשות משונה כזאת,
התרגשות שמונעת ממני לחשוב או להבין.
מי יכול להסביר לי איך גוף כזה, מחושב ובנוי מעצמות ובשר, יכול
ליצור לעצמו כאלו אשליות ותחושות?
האם אלו אשליות או שמא הרגשות שלי הם אמיתיים ומדעיים?
האם בכלל יש אלוהים?
לפי מה הוא קובע עם מי כן ועם מי לא?
אולי זאת אני שקובעת ומחליטה על חיי?
איך אדם יכול להאמין בדבר שלא קיים?
מצד שני, מי אמר שהאשליות שלי קיימות ומוחשיות? אולי אלו הן
תחושות שיצר האדם לעצמו בדיוק כשם שיצר לעצמו את מה שלמעלה?
אנחנו שרים ורוקדים, מצלמים ומציירים, כל הדברים האלו גורמים
לנו להרגיש טוב, אז למה כולם חייבים לעבוד על מנת לאכול - ולא
לרקוד ולחייך ולהרגיש?
למה גם כשחם לי אני הולכת עם חולצה? אפילו כשאני מזיעה ויוצאים
לי עיגולי זיעה מתחת לבית השחי, למה שלא אלך עם חזה חשוף?
על מי אנחנו שמים כשאנחנו קונים משקפי שמש של 'ווג' באלף שקל?
הכול בולשיט, הכול שטויות, נמאס לי מעולם השקר.

יש בי רגשות עזים שגורמים לי לראות את העולם אחרת,
הלוואי ותמיד הייתי מאוהבת.