כשאת הולכת תמיד יש בזה קסם.
את מפזרת שביל עשן מאחורייך
ומשתמשת באשליה שזו הסיגריה שמערפלת.

טליה יודעת לאסוף רגשות ביד
כאילו הם היו עשבים שוטים שפגשה בדרכה.
היא אוספת אותם ומסתירה אותם בשרוול
ביחד עם שפופרת דבק
כדי שתוכל להדביק אותם לריאות
(שיהיו קרובים ללב).

טליה קפצה מצוק, אך שכחה שבדרך הדביקה לגופה אלפי רגשות, וחלקם
של אנשים אחרים.
ופתאום מצאה מאחוריה אותי, ואת גילי, ורעיה, ואביחי ואפילו
תולי צלל איתנו.
טליה חשבה לפני דקה לבכות
ועכשיו היא רק צוחקת
את אותו הצחוק המריר שלה

כי זאת בדיוק הדרך שבה היא רצתה ללכת.




מוקדש לטליה.
שתמשיכי להקסים אנשים כמו שהקסמת אותי.