קשה לקום בבוקר עם תחושה שקצת חסר,
קשה כשמבינים שהחסר זה אין יותר.
זה לא קל להתמודד עם מציאות,
זה מאוד בעייתי להתמודד עם התנתקות.
כשחושבים על מה שהיה, היה הרבה על מה לחשוב.
כשחושבים על מה שיש, צריך להפוך להיה בשביל להסתכל מקרוב.
כשמאבדים משהו, מחפשים עד שמוצאים.
כשלא מוצאים משהו חשוב- חושבים איך נסתדר בלעדיו בחיים.
שנה וארבעה ימים עברו מהפעם האחרונה.
הפעם האחרונה שראיתי, נגעתי, ליטפתי, נישקתי אותך.
זה נראה כל כך רחוק, יותר מדי רחוק אבל קרוב מדי בשביל
להיזכר.
רחוק אבל קרוב מדי בשביל להיות היה.
קרוב אבל רחוק מדי בשביל להיות מוחשי.
קרוב אבל רחוק מדי בשביל להיות יש,
כי אין, ולא יהיה, ובגלל זה עצוב וכואב ולא מובן.
צריך להתמודד, לעמוד מול הפחדים,
לא לעצור את הכאב ואת הבכי,
לתת להכל לזרום החוצה,
ואז להבין.
כשנבין, הכל יהיה בסדר.