|
קרה לי משהו,
הרגשתי איזה דבר
הרהור עבר.
אז רציתי לתפוס מישהו-
מישהו קרוב, או סתם אחד ברחוב
לתפוס לו בשרוול ולהגיד
"תראה! תראה! עכשיו הבנתי ש"
אבל לא היה אף אחד בסביבה
שייתן לי תגובה.
היו המון אנשים
שמהם אני מתבייש
או שלא יבינו על מה אני מקשקש
אז רשמתי כמה מילים על דף
קראתי לזה "שיר"
(הרי אני לא באמת משורר)
ושחררתי את זה ממני
לפרשנות של מישהו אחר. |
|
|
אנחנו במלחמה,
וכל מה שמעניין
את העם זה האבא
הערומקו של
אפרוח ורוד!
בלונדה בהלם,
אחות של אותו
אפרוח, מוחה
כנגד תשומת הלב
המאסיבית שאחיה
מקבל, ואף מבקשת
לציין שהיא
מאומצת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.