מכתשים של אימה
מחליטים השכמה,
השעות הקרובות ללב החם
משתנות ברגע.
חוטים אפלים משתלטים על גופים
והחופש נראה כו קרוב...
השלווה ירוקה והלחי מוחמצת,
מרגיש שזו לא הפתעה.
קברים מרקיבים שורקים לי ברקע,
אוזניים ללא ערלות.
העולם מפורז בנשיכות אהבה,
ואני כבר יודע שזאת הסיבה
לאורכם של דמעות עבשות.
משמין אני בראשונה ומאמין בלא.
מחזיק חזק ברצוני, מאחר והוא כבר לא
שלי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.