באוניברסיטה הגבוהה למדעי הכשף, נערכה הועידה השנתית של כל
טובי המכשפים מרחבי העולם. הועידה הזו הצטיינה בדיונים ארוכים
על נושאים שהיו רלוונטיים לדור הקודם. רבים מהמכשפים ניצלו את
הזמן להשלים את שעות השינה שלא היו חסרות להם.
ג'ק סטרואו, מהארגון הבינלאומי לכשף, פילס את דרכו בין הקהל
ומצא את זיק גירית, מהוועדה לבדיקת כשפים, בצידו של האולם
בדיוק בתנוחה הזו. הוא התיישב לידו ותקע בו מרפק.
גירית קפץ בבהלה. כשהבחין בסטרואו הוא פלט אנחת רווחה. "חשבתי
שהגיע תורי לנאום... איזה מזל שזה אתה!"
סטרואו חייך. "אתה רוצה לומר לי שהשנה באמת הכנת נאום? סתם...
אני מחפש אותך מסיבה אחרת".
גירית יישר את כובעו. "נו, אז מה רצית לומר שהיה חשוב מספיק
להעיר אותי?" הוא הסתכל על סטרואו בציפייה.
סטרואו עטה ארשת מסתורית על פניו. "אתה זוכר את השיחה שלנו
בשנה שעברה על כך שהגיע הזמן שנעשה משהו רציני במקום סתם לדבר
כל הזמן?"
שרידי העייפות נמוגו מפניו של גירית והוא התיישר. "כן..."
"מרחשת שם את ידיו על ספר מאוד נדיר. הוא חושב שיש שם כישוף
כלשהו שיהיה יעיל".
תלתן מרחשת היה חוקר של חפצים עתיקים וחבר טוב של השניים.
גירית לא התלהב. "על איזה ספר מדובר? לתלתן יש נטייה לקנות
ספרים מזויפים ולספר לכל העולם איזה ספר חשוב הוא השיג ואז
לגלות שמדובר בכשפים של גננות..."
"לא. הפעם הוא בטוח בזהות הספר", קטע סטרואו את שטף דבריו של
גירית. "והוא לא קנה אותו. אתה יודע שכאלה ספרים אי אפשר
לקנות..."
"אני יודע, השאלה היא אם תלתן יודע את זה", רטן גירית.
"בכל אופן, אתה תשתגע כשתשמע את שם הספר".
גירית כבר ישב על קצה הכסא מרוב מתח. "נו!" הוא אמר בקול.
כל המכשפים בשורות מסביב השתיקו אותם.
"טוב", לחש סטרואו לאחר שראה שנרגע מסביב. "כשפים קדומים".
"וואו..." לחש גירית בהשתאות.
"כשפים קדומים" היה אחד הספרים העתיקים שהיו ידועים לעולם
המכשפים. כל מכשף חלם להשיג את הספר הזה, שהכיל לפי השמועות
סודות על פעולתו של העולם.
"איך הוא הגיע לידיו?" לחש גירית.
"הוא קנה תיבה באיזו מכירה של חפצים עתיקים שהגיע אליה מהעבודה
ומצא את הספר בפנים יחד עם עוד כמה חפצים יקרי ערך. הוא כמובן
לא פירט איזה חפצים. לפחות על הספר הוא סיפר לנו..."
"טוב, סיכמנו שאם נמצא כשף חזק שיכול לגרום לשינוי כלשהו בעולם
נספר את זה אחד לשני", העיר גירית.
"נכון," אמר סטרואו וזז באי נוחות בכיסאו, "אבל אני לא הייתי
מאשים אותו אם הוא היה שומר מידע כזה לעצמו..." לאחר שראה את
המבט המאשים של גירית הוא הזדרז להוסיף: "בכל אופן, אנחנו
ניפגש בדשאים בחוץ בהפסקת צהריים".
"אחרי הארוחה אני מקווה", אמר גירית.
"ברור".

לאחר ארוחת הצהריים, נפגשו חמישה מכשפים ברחבה של האוניברסיטה.
היו שם גירית, סטרואו, תלתן מרחשת וגם יובל נחש שהיה מורה
ללחשים, ואש טריטון שהיה אחראי על מעבדת הכשף באוניברסיטה.
"אתם בטוחים שכדאי לדבר כאן?" שאל טריטון בקול שקט.
"כן, כן", אמר סטרואו בביטחון, "כולם ישנים עכשיו את שנת
הצהריים שלהם..."
ובאמת לא נראה אף מכשף ברחבי הדשאים של האוניברסיטה. היה אפשר
לשמוע זמזום דבורה עוברת.  
"תלתן, איפה הספר?" שאל זיקית בהתלהבות.
"מה חשבת? שהוא יביא אותו לכאן?" ענה נחש בקול קר.
זיקית הסתכל על הקרקע כאילו עשה משהו רע.
"כשנעשה את הכשף אביא אותו, כמובן", אמר מרחשת בשלווה.
סטרואו הזדרז להוסיף: "מרחשת, אולי תספר לנו על מה בדיוק
מדובר? אני רק יודע שיש לך את 'כשפים קדומים' וזהו..."
כל החבורה הנהנה. מרחשת חייך בעונג. "אני עדיין לא מאמין בעצמי
שהשגתי את הספר הזה! הייתי בטוח בהתחלה שהוא עוסק בגננות..."
זיקית וסטרואו החליפו מבט מהיר.
"בכל אופן, כפי שידוע לכם, בתוך הספר יש סודות רבים שעוד לא
הצלחתי לפענח. בינתיים מה שגיליתי הוא כשף מסובך שיכול לגלות
את סוד הבריאה..."
"זה כשף מסובך?" הרים נחש את גבתו. כשפים מסובכים תמיד הצליחו
לעורר את התעניינותו. נחש היה בעל שם ברקיחת כשפים מסובכים
במיוחד.
"מאוד. אנחנו בהחלט נהיה זקוקים לעזרתך. וכמובן, נצטרך את
המעבדה..." הוא פנה אל טריטון.
"כמובן. אילו חומרים צריך בשביל הכישוף?" שאל טריטון בעניין.
"אני אומר לך אחר כך, אבל כראוי לכשף כזה יש צורך בחומרים
נדירים מאוד..."
טריטון הנהן בראשו.
"הכשף דורש מאמץ משותף ואת טובי המכשפים שיש..." הוסיף מרחשת
בדרמטיות.
סטרואו חייך חיוך מדושן עונג. "מזל שאנחנו טובי המכשפים. רק
שחסר מישהו להשלים את ההרכב... צריך שנשיא האוניברסיטה יצטרף.
טריטון ונחש, תוכלו לטפל בזה?"
"כן. אין בעיה", אמר טריטון.
"מה אני צריך לעשות?" אמר גירית בהתלהבות. נחש נאנח.
מרחשת תקע בנחש מבט נוזף. "בתור מומחה לשפות נדירות תוכל לעזור
לי לפענח את הכשף."
גירית נענע את ראשו בהסכמה.
סטרואו העביר את מבטו על שאר המכשפים ובפרץ התלהבות אמר "אוי,
זה ממש מרגש..."
בזווית עינו קלט את נחש שנראה כאילו הוא מתכנן לשפוך עליו דלי
של מים.

חבורת המכשפים התכנסה במעבדת האוניברסיטה כעבור כמה חודשים.
כמובן שהיה זה ליל ירח מלא של שנה מעוברת. מכשפים תמיד ידעו
שיום כזה מגביר את ההצלחות של הכישופים אבל אף אחד לא הצליח
למצוא את המקור לרעיון הזה.
המכשפים חיכו למנהל. חצות הלילה כבר עבר. במרכז המעבדה הייתה
קדירה גדולה ובשולחנות שמסביבה הניח כל מכשף את המרכיבים שהוטל
עליו להביא. זיקית עיין בספר העתיק ובחן את הכשף בפעם המאה,
טריטון הכין מכשירים שונים, מרחשת כסס את ציפורניו ונחש היה
אדיש כהרגלו.
סטרואו פנה אליו: "אתם בטוחים ששיפון אמר שהוא יבוא?"
נחש החליק את שפמו. "כמובן. הוא בוודאי מתעכב. יש לו תפקיד
לוחץ מאוד. הרבה עניינים לסדר..."
"הנה הוא בא", העיר מרחשת.
שיפון שדה נכנס לחדר. הייתה לו מעין ארשת של כבוד שגרמה גם
לחבריו הטובים ביותר להשתתק בנוכחותו.
"מצטער שאיחרתי. היה לי עניין חשוב לטפל בו. שנתחיל?" הוא חייך
חיוך מתנצל.
סטרואו התאושש ראשון. הוא חכך את ידיו. "מר שדה, אתה בוודאי
מכיר את גירית ומרחשת..."
שיפון הנהן בראשו בחביבות.
"ואת צוות המורים שלך כמובן..."
"מספיק לבזבז זמן. יש לי עוד דברים לעשות", ענה המנהל בטון
ענייני והסתובב כדי לעיין בספר.
סטרואו לחש לעצמו: "אפילו בשעה כזו בלילה?"
שיפון פנה אליו. "אמרת משהו?"
סטרואו חייך חיוך ממיס. "תהיתי מתי יש לך זמן לישון?"
טריטון התערב: "הוא לא ישן. כך לפחות האגדות מספרות..."
שיפון חייך אבל לא הגיב.
נחש קם מכיסאו. "כדאי שנתחיל כבר. תוכלו לשוחח אחר כך. אנחנו
לא רוצים לפספס את כל שעת חצות..."
גירית הניח את הספר פתוח על השולחן המרכזי. טריטון ארגן את כל
החומרים והכלים הדרושים.
"ובכן, שנתחיל?" אמר נחש וחכך את ידיו בהנאה.
כולם הנהנו בהסכמה. גירית פנה אל הספר כדי להתחיל לקרוא את
הכשף, אך המנהל הקדים אותו. גירית נאלץ להסתפק בהצצה מאחורי
גבו. המנהל חילק הוראות לגבי הכשף. הוא היה מאוד מסובך ודרש
פעולות של כמה מכשפים בו זמנית.
"תשפכו את תמצית השקד. גם כנפי עורב. צריך לחתוך את העלים
שם..." המנהל הסתכל לעבר גירית והוא הלך לעשות זאת בחוסר רצון.

"אני צריך תלתן מרובע עלים. מי היה אמור להביא את זה?" שאל נחש
מאחורי הקדירה הענקית.
"אני", ענה סטרואו תוך כדי טיהור מי אגם. "חכה רגע..." הוא
העביר את התלתן לנחש.
"זה מצרך מאוד נדיר אז אל תשתמש ביותר ממה שצריך..."
נחש חייך ושפך את כל הקערה לתוך הקדירה. סטרואו נשך את שפתיו.
גירית שפך את העלים שחתך לקדירה. פניו של נחש החווירו. "לא כל
כך הרבה!"
גירית דיבר בטון מרגיע: "אל תדאג. זו הכמות שכתובה בספר..."
המבט על פניו של נחש היה ספקני אבל הוא המשיך במעשיו.
לבסוף, מרחשת זרק את אבק קרנו של חד קרן לקדירה.
"עכשיו מה?" שאל סטרואו.
"מחכים בסבלנות..." אמר נחש.
"בכל רגע אמור צבע הנוזל להפוך לכחול בוהק..." העיר גירית.
"לא כתוב כחול אלא ירוק", אמר שיפון.
"אני די בטוח שכחול. תביא את הספר..."
"אני יודע לקרוא, מר גירית", אמר המנהל בקול צונן.
"מה זה משנה? הנוזל לא שינה את הצבע לא לירוק ולא לכחול!" אמר
טריטון בטון כועס.
"אולי עשינו משהו לא נכון?" שאל מרחשת.  
נחש הסתכל במבט לא נעים על גירית. גירית התכווץ.
"עשינו הכל כמו שצריך", אמר שיפון.
וכאילו כדי לתת אישור לדבריו הנוזל בקדירה החל לבעבע.
"תסתכלו! קורה משהו!" אמר גירית בהתרגשות עם שמץ הקלה.
כל המכשפים הפנו את פניהם לקדירה. הנוזל המשיך לבעבע והחל
להתגבש לכדי צורה. הצורה שנוצרה הייתה של פייה קטנה.
מרחשת כבר לא היה יכול לכבוש את סבלנותו: "הצלחנו! עכשיו נוכל
לדעת את סוד היקום!"
"הבריאה", תיקן נחש.
הפייה מצמצה בעיניה ואמרה: "הו לא. לא נעים לי להיות זו שתבשר
לכם את זה, אבל הכישוף לא הצליח..."
כל המכשפים החלו לדבר בבת אחת והאשימו אחד את השני.
"שקט!" אמר שיפון. כולם השתתקו. "מספיק עם ההאשמות. פייה, מדוע
לא הצלחנו בכישוף? עשינו משהו לא בסדר?"
הפייה העבירה את מבטה על המכשפים. "אם אתה מתכוון לתהליך עצמו,
אז לא, לא הייתה שום טעות בהכנת הכשף."
טריטון התפרץ: "אם כך, למה הכשף לא הצליח?"
הפייה הסתכלה עליו וחשבה לכמה רגעים מה לענות לשאלה. "אפשר
לומר שאתם לא מוכנים לכך שהכשף יצליח..." ואז היא נעלמה.
"מעניין למה היא התכוונה..." תהה גירית.
"אמרתי לך לא לשים כל כך הרבה עלים!" אמר נחש בכעס.