|
אויה לי
ולאיש
שהערתני בכוח
להרגיש
עכשיו הכול דואב
הלב
מתאכזב
לכי לך
מגרשני
מארץ -
מערש
אהבה אל
הכאב.
חשבתי
שזרחתי כשמש
אך לא הייתי
אלא
הלבנה
ברגע
מילואה
לרגע קט
היית לי
אולי
כחמה -
עכשיו
ליקוי.
כרת :
הים נסוג
ואני
טרם סבתי
לאחור
כאשת לוט
כפרספונה בשאול
תחתיות
והנה באה עלי
בחטף
החרב
המתהפכת.
הנה שלחת ידך
להכות
באהבתנו
ושיר קטן ניצת
ממנה
אף בת צחוקך
ושחוק הגורל
המהדהדים
בחלל
לא יצמיתוה.
כרעם ביום בהיר
ברחה ממני
ההשראה
ובדממה דקה
היא שבה
בארץ הגזירה.
המפלט הרחוק
המתוק
הפך לגיהינום
לעוד
ארץ גזירה
כל שהבאתי להמתיק
טעם כמרה
וכמו בכלוב
משתוחחת נשמתי
ובין קריאת הגבר
שלא בעתו
לקול צחוקם
של השכנים
גוברת בדידותי.
|
|
|
טוב, נו...נלך
לערב במה ביום
של הבחירות,
אולי זה ישפר את
המצף רוח אחרי
ההפסד
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.