כרמל סימן-קריאה / תל |
משילה עלים וגורפת
נאספים בידיי למניפה
תחילה אני מתחממת כלטאה בשמש
ומסרקת עם מניפתי את האויר
חלקיקיו מתנגשים בפניי
ומדגדגים
הנני -
בחשיכת ורוח הלילה
צוחקת
מתחדדים הריח בליל
שאגביה מבט -
העננים מוארים כולם
מוצללים אליי.
בידי מטאטא זרדים, רכשתי הוני
יש לי הבנה רכת עלעלים
עדיין לא הניחה כובעים
אין היא אף לא בלחש
אני היא הכורכת לה שארה כסותה ועונתה
כשם היא האם ואני האם השניה
אני אמי שלי בצב
עי אדמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|