"אני משתגעת..." היא מילמלה לעצמה.
"אני לא יכולה יותר לסבול את הדכאונות ואת התירוצים שלך
להכל-אני פשוט לא מסוגלת" אמא שלה צעקה מעבר לדלת.
היא יצאה דרך החלון לקחה את הסיגריות ופשוט הלכה.
היא ירדה במדרגות לכיוון המצוק, התיישבה שם והדליקה סיגריה.
היא צריכה שוב את המקום השקט שלה.
את החברים של פעם.
כוסאמק כבר אין אפאחד.
כולם נעלמו.
כולם עזבו.
היא שוקלת גם רק שהמקום היחיד שכרגע היא חושבת עליו פשוט רחוק
מידי.