ושוב אתה שותק
לא יכול לצעוק את כאבך
לא יודע לבטא במילים
את הכאב הדהוי שבלבך
חי חיים תפלים, אוהב אהבה קרה
זורק מבט לאלים, בשביל מה בראו אותך?

לסבל נבראת, בלי רחמים
בלי חום או אהבת נעורים
אפילו לי כבר לא אכפת
אפילו אני שכחתי כמעט
אתה בוכה את בכיים של כולם
ובכלזאת אתה בודד בעולם

שתדע לך, שאתה לא מיוחד
אתה רגיל, פשוט ואומלל
מלא ברחמים עצמיים
ומבטא אותם ככאבים קיומיים

אינך בנאדם כי לא למדת לחיות
את צעקת כאבך לא ישמעו הבריות
נולדת לבד בקבר אחים
לא תמות לעולם כי לא חיית חיים.