|
ארובה שורקת עשן
מכופפת ענן מעליה
מצופפת שתי אנפות, בנתיים
על האנטנה ליידה.
אין גשם
רק שכל כך קר פתאום
עד הברכיים נרטבתי כולי
(נעליים מבד הן לקיץ)
רק רציתי כבר להגיע הביתה
אליך.
שני גחלים של אלון
אבוא להציתם שוב.
שתי אנפות תחפשנה להן
ארובה כבוייה.
שלי בוערת. |
|
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.