|
ארובה שורקת עשן
מכופפת ענן מעליה
מצופפת שתי אנפות, בנתיים
על האנטנה ליידה.
אין גשם
רק שכל כך קר פתאום
עד הברכיים נרטבתי כולי
(נעליים מבד הן לקיץ)
רק רציתי כבר להגיע הביתה
אליך.
שני גחלים של אלון
אבוא להציתם שוב.
שתי אנפות תחפשנה להן
ארובה כבוייה.
שלי בוערת. |
|
|
אם הנמלה חשבה
שהיא הצרצר,
והצרצר חשב שהוא
הנמלה...
האם זה אומר שהם
לא ישרדו את
החורף?
-זאולוג שחושב
שהוא פילוסוף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.