|
נושבת הרוח על פני
מריחה את התכולה כחילזון
ללא בית
ביתי זה אתה
שוכב כעצם שבוייה
בידי תשובה מרה
שיכרון חושים אשר תורה שלמה לא
יכלה להשלימו
וגופי כפרק שלם מצייר צעדים
בשבילים נודדים
ביתי זה ביתך
הסתכלות צפויה אל עבר
גן עטוף בזהות בדויה
וטובך מעלה תהייה
גם כן בתוכי שבוי
אני זה אתה
וסופי כהתחלתך....
|
|
|
...ואני עומד
שם, מסתכל,
ופתאום אני רואה
אותה! והיא
ערומה! לא לובשת
כלום! הכל
שקרים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.