ללכת,
לא לעצור,
להתקדם באותו מסלול קדום,
באותה דרך כבושה.
הנך הולך בעיינים עצומות,
משתדל לא להעיר את עיקצוץ האכזבות.
הולך ישר,
לאותו המקום,
לאותו הכאב,
לאותה המילה.
והחיוך על פניך מזמן כבה,
אך בפרצוף אביך זרועים אינספור קמטי גאווה.
אינך רוצה-אבל מוכרח,
זה אינו עניין של מה בכך.
והנך צועד בפנים חתומות ,
ומרגיש את הדמעות המלוות מחנק,
מחנק ההפסד,
הפסד החיים.
והינך אוחז במפת חייך,
לוטש מבט בנקודה בוכה,
הנקודה של אבא.
רואה את האור,
אבל מרגיש רצון עז,
לשוב,
לחזור.
להתקדם באותו מסלול קדום,
באות הדרך כבושה,
וזוהי,
אשר גרמה לך,
לחייך,
ליסוג לאחור,
ולרוץ-
ה ל ח י ש ה |