קצוות של טונה דבקו לשפמו של הסמוראי האחרון. צ'י-סו עוזר לאמא
שלו בקניות ומיין צ'או מחובר חזק לאופיום. משעמם לסמוראי
האחרון והוא מתחיל לגלגל חלוקי נחל על השפך המקומי. הוא מתחיל
להתעייף אחרי הגלגול העשירי ופורש לביתו. חיי הסמוראי מתחילים
להגעיל אותו והוא מעביר את רובו של היום בשתיית סאקי ואוננות.
בלילה כל החבורה נפגשת ליד חנות הציפורים. הוא חייב לזוז אם לא
יאחר. הוא מתחיל לדדות לכיוון החנות כאשר הזיות מתחילות לתקוף
את מוחו הסמוראי.
הנה המאסטר של מחוז אוצ'ו מפיל אימתו על ארבעה נערות.
הוא שולף את חרבו ומכוון ליד האויב.
"קופוצ'טה" (חולרה בניב קדום) היא זועקת. הוא מתעורר ומוצא את
עצמו מול גברת צ'אנג. משהו לא בסדר עם גברת צ'אנג הוא חושב
לעצמו.
חסרה לה יד וגם ארבעה גלונים של דם. "סמוראי מטומטם אוכל
בתחת". הוא מרים את ידה (שכבר הכחילה)ומנסה לחברה אך אין על
מה. הוא מתנצל ארוכות, שובר את מפרקתה ומחביא את גופתה בין
שיחי המייפל. עוד רגע והוא מסיים את העלייה הגדולה.
צ'י-סו מתבולל בקיא של עצמו ואילו מיין צ'או נמצא בעיצומו של
טריפ לא נורמלי. מר פו נכנס להלם אחרי שמיין שלף כמה עפרונים
מתוך הכלוב והחל נוגס בהם ללא רחמים. "מה קורה סמוראים שלי?"
שואל הסמוראי האחרון. צ'י מסמל משהו עם ידו ומיין מחזיר בחיוך
גדול מעוטר בנוצות מוכתמות בדם. שיגרה סמוראית. אחרי שעה הם
יעשו סנדוויצ' על איזו גיישה ומיין ינסה עוד פעם להשחיל לצ'י.
אולי הפעם זה יילך.

מוקדש בחום לסיגי סרדס(קרובה של זיגי)
קאובוית ביום, מלכת דיסקו בלילה