איבדתי את עצמי בדרך אליך.
אני אדיש ומרוחק והכל בגלל המחשבות עליך.
אני מבין את הצורך שלך להיות מוקפת באנשים להיות אהובה על
כולם
אני מבין אותך כי גם אני כזה.
אני רוצה למשוך אותך אלי חזק ולחבק אותך
להגיד לך שהכל יהיה בסדר
שאני ואת לא צרכים יותר, שאני ואת זה מספיק ..
במקום זה אני הרחקתי אותך וכעסתי עליך ואמרתי שאין לך מקום
בשבילי.
אז עכשיו את איתו, והוא ממלא איזה חלל בלב שלך,
איזה חור שחור שצריך כל הזמן לשאוב לתוכו אהבה וחום
אני רחוק ממך, מתוך בחירה ומתוך פחד שאני לא אוכל להחליף את
כולם
שאני אהיה עוד איזה מישהו שנבלע לתוכך.

את לא יודעת כמה הייתי רוצה לראות איתך את השקיעה.
להבין אותך, לקרוא אותך כמו אחד הספרים שלי
כמה הייתי רוצה שמבט אחד יגיד הכל, שהעיניים שלנו יספיקו ביום
גשום
אני מפחד ממך, אני מפחד ממה שאת יכולה לעשות לי בלי לשים לב
בכלל
את כל כך שבירה, כל כך מפוחדת