דונה ענת אנה / לקום |
בוקר, אחרי בוקר,
בלי שום שיר בלב.
להתעורר ולגלות,
שהכאב לא מאכזב.
לפחד מעצמי,
כמו מזר.
לחכות כל יום
כל היום,
ליום שיבוא מחר.
להסתכל בראי,
ולא לזהות,
את העיניים הכבויות.
ובפנים לרצות לבכות,
לא לשנות.
ולקום,
לקום כל בוקר,
כי יום אחד,
יהיה אחר:
יום אחד,
אמצא בי את הכוח,
ואגרום לו להישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|