|
אחרי שהגעשתיך כנהר
ובעיקשות שפכתי עלייך תאוותי,
ירד הזרם וגלש
וחזר אל קרבי לשכון
כאוצר של חשק
המרטיב אהבתנו
בסלסולי זהב
אשר נפלו בחלקנו
לכל עת בה נחפוץ
שוב לגעוש,
בטרם ניטמן בכובד ההרגל
אשר להפילנו יבקש.
23/05/05 © |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.