|
מילואים בגוש קטיף, רגע לפני...
כאן בחוף הים האחרון
אני מביט בהם
זוג צעיר וילד רך
כמו החול שבו נשקי מונח
רק צעדים ספורים ביננו
וכמה שנים של אור
הם רק רוצים להישאר
ואני רק רוצה לחזור
לא הצלחתי להבין
והסתובבתי כאן שבוע
אבל שם על שפת הים
פתאום הרגשתי געגוע
אני והם ישבנו שם
והקשבנו יחד
לשירת הים |
|
|
זה פשוט מעיק
כשאנשים כל היום
מפנים לי את
הגב, וגם כשסוף
סוף יש להם את
האומץ להסתכל
עלי בעיניים, הם
תמיד מתנשאים
עלי, לא מעריכים
אותי, אולי רק
הילדים מסתכלים
עלי בגובה
העיניים...
אסי
האסלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.