בועט ובועט כוולד לפני יציאתו לעולם.
בועט ונאנח, נאנח ובועט.
נותן אוזניי כאפרכסת. מפנים וכאילו לתת מודע.
מהו הנאדר?, ומהו המרופט?, ומהו המצולק?
בקושי נושם, זב דם, מתגלגל ודומע,
עיניי טרוטות וקליפות עור אופפות אותי.
גחוני מכווץ וסגול והכול שחור.
עלטה בעיניים, אפלה במוח.
הכל שחור.
מפלל לצאת אך ירא מהעשתונות.
היכן הם העלומים?, נותרו מאחור, התגודדו רובד על רובד. נמוגו.
בקיטון הקטן הזה אולי מכווץ ולא נעים - אך בחוץ סבוך וגדוש
עקרבים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.