מה אתה רואה, כאשר אתה מתבונן בשמים?
האם אתה מחפש גשם?
האם אתה תר אחר כוכב?
האם אתה משגר תפילות אישיות אל מען לא ידוע?
כשאני מתבוננת בך, ספק משועשעת ספק מקווה,
אני מתקשה להבין מדוע עינייך כה תלויות בשמיים.
מדוע נשמתך מסוגרת כמזוודה ודווקא עיניך הכחולות, שלימים חלקו
איתי סודות מתוקים, מביעות כל כך הרבה תמימות.
הנחמה שבי רבה עליך, על האמונה שלך בשמיים, שאם תשגר מברק
מלבבך לקרנית עיינו, הוא ימטיר עליך גשם של אושר.

לפתע אני מרגישה טיפה צונחת על אפי. מרימה בתחילה את ראשי,
ובהמשך את ידי לאישור.
אתה מתחקה אחר כפי הפשוקה כלפי מעלה ומוסיף חיוך נערי שובב,
כאילו לא ידעת את מקור מעשיי, כאילו לא קיווית גם אתה לטיפה
הזו כל יום בלבבך.
טוען כי אתה לא מאמין בדבר, הריאליסט הגמור שאתה,  אשר בסופו
של עניין צוחק על ידי המנסה לקלוט טיפות של אמונה מהשמיים.



מוקדש לילד הקטן שבארון...