המחזה פשוט נורא,
לראות אותן מוותרות בלי קרב, נסוגות בבהלה.
רק אתמול נפלו עשרים מחברותיהן,
מותירות אחריהן שטח חשוף, מותירות אותי פגיע.
ואני מתאבל עליהן, כל בוקר, על הכרית, במקלחת.
בהתחלה חשבתי שנוכל להשיב מלחמה,
כימי, ביולוגי, משהו, למען השם!
עכשיו אני אוסף אותן אחת אחת, קובר בשקט.
לזכר תלתליי המפוארים ז"ל
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.