מורן דה לייט / הולך ונעלם |
כשאני נעלם,
על החול הלבן,
כשאני נעלם,
גלים מתנפצים,
לאלף רסיסים.
אני הולך,
אני עושה,
אני חושב,
אני מנסה,
אני לא יודע מה לעשות,
אם לקוות,
אם לחכות לך או לא,
וצריך להחליט מהר,
כי אני הולך ונעלם.
אנשים יושבים בתוך משרד,
הם בוכים,
לא יעזור לאף אחד,
העצים גדלים, והם רואים,
את האנשים.
אני הולך ונעלם,
חושב על חוף הים,
על החול הלבן,
ונעלם...
אני לא מבין הכול,
בשביל זה עוד צריך לגדול,
אבל אני נעלם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|