כשסגרה עוד חלון הרעש דעך
היא כיסתה את אוזניו של הילד הרך
במבט אימהי את נפשו היא חיבקה
כשבחוץ עוד ניידת עברה בשריקה.
המראה המעוות של חזה של אימו
מתקמט ורוטט ולוהט בחומו
הזכיר לו מאז את אותם הימים
של מחנק ושל סבל וחוסר אונים.
שנים כבר עברו והילד גדל
והכל כבר עבר, גם הרעש חדל
את ביתו הוא נטש, את הארץ עזב
עולל בן שלושים מכסה את אוזניו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.