מי אוהב לצחוק? נכון שכולם?
ומי אוהב שצוחקים עליו? נכון שאף אחד בעולם?

הסיפור הוא על עובדיה הצבוע שהכל אותו הצחיק,
הבעיה של עובדיה הייתה שלא ידע מתי להפסיק.

יום אחד טייל עובדיה ליד הנהר
וצחקק לעצמו (כי בבדיחה הוא נזכר..)

ואז ראה את פנחס ההיפופוטם
והתחיל לצחוק ולצעוק: "פנחס ההיפופוטם! היפופוטם מטומטם!"

נעלב פנחס וצלל עמוק במים
עד שראו לו רק את הנחיריים והאוזניים

והנה מתחת לעץ ראה עובדיה את שמעון הקרנף
ובלי בושה, צחקק וצעק: "שמעון הקרנף! קרנף מטורף!"

שמעון נעלב, הפנה את גבו, ובכעס התרחק
כשמאחוריו עובדיה עדיין צוחק וצוחק.

המשיך לו עובדיה, כשמרחוק ראה את יחזקאל הפיל
וקרא לעברו: "יחזקאל הפיל! הפיל הדביל!"

נשף אז יחזקאל בחדקו בזעם
והזהיר את עובדיה שלא יעז לצחוק עליו אף פעם

אך עובדיה לא הקשיב, והמשיך בדרכו
וכל חיות היער שמעו את צחוקו

החושך ירד, והנה מעל עף לו ברוך הינשוף
ועובדיה לא נרגע:"ברוך הינשוף! לא יודע לעוף!"

ואז לפתע התחלף צחוקו של עובדיה בצחקוק מבוהל,
שלושה צללים גדולים הקיפו אותו במעגל....

ראשון קם ונאם פנחס ההיפופוטם:
"אולי אני היפופוטם, אבל אתה הוא זה שצוחק כמו מטומטם!"

שני גער ונזף בו שמעון הקרנף:
" אולי אני קרנף, אבל אתה הוא זה שמצחקק כמו מטורף!"

שלישי נשא את דברו יחזקאל הפיל:
"רק שיהיה ברור, עובדיה, אתה היחיד כאן שמתנהג כמו דביל!"

ואחרון, הוסיף מלמעלה, ברוך הינשוף:
"לא רק דביל, אלא דביל שלא יודע לעוף!"

פרצו אז כולם בצחוק גדול על חשבונו
ועובדיה לא יכול היה לשאת את גודל עלבונו,

בכה אז עובדיה, ובכל היקר לו נשבע:
"יותר לא אצחק על אף אחד בלי סיבה"

"לא אלגלג, לא אלעג ולא אגרום צער
לא לשוכני הנהר ולא לחיות היער!"

ענה לו, בשם כולם, ברוך הינשוף:
"נסלח לך הפעם, למרות שאתה צבוע חצוף"

"לך לך לדרכך, ונהג דרך ארץ בזולתך.
הווה דוגמה ומופת לכל הצבועים, ועליך תבוא במהרה הברכה"

את הלקח שלמד עובדיה, חשוב שכולנו נלמד:
במקום ללעוג לאחרים - עדיף להיות אליהם נחמד!