New Stage - Go To Main Page


מבקר שירה מ"הארץ" כועס
על "משוררות הפנאי" של היום;
שירה- הוא אומר- באה מכאב,
וכאב לא נמצא בין ערימות הכלים
או הררי הכביסה בסוף יום.

כאב - הוא כותב - יש במוות
ובמשאלה ליפול לזרועותיו,
ואיך אפשר אל המוות לפסוע
כשבבגדך אוחז ילד עם חוטם זב?

מבקר השירה את עצמו משלהב
עם רחל המשתעלת לתוך ממחטה
ותירצה אתר הקופצת אל מותה
ובדמיונו הלוהט הוא הוזה
איך הסרטן של יונה וולך עושה לו כזה...

הוא אדם מעמיק
שלא מסתפק בקליפה:
אם הן לא מתות-
הוא מאבד זיקפה.

מה לו ולמשוררות חיות
שימיהן עוברים קצרים ושלווים?
הרי בלי שחפת - אין שירה
ופגר אינו פגר עד שאין סביבו זבובים.

למשוררת חיה אין יום שנה
לכל היותר יום הולדת
ומה אפשר כבר לכתוב עליה
אם היא אפילו לא מתאבדת?

משוררת בריאה היא כמו קוץ בתוך גרב
נמצאת גם כשהיא אינה נחוצה
ומבקר השירה נאנק לו בערב -
כמה כואב לו לכתוב המלצה!

מוכן הוא לכל הזדמנות שתופיע
הספדים הוא כתב כבר בשפע
ושעת-כושר צריכה להגיע,
מגיפה, הצפה, נחש צפע

בישיבות מערכת מחייך חיוך קר-
"זו שנה לא טובה לאנשי הרוח"
ובליבו מחשב עוד תוספת שכר
אם יצליח להרוג עוד תורכי ולנוח

תנו לו מלריה, קדחת, גזזת
תנו לו גרענת, זיהום ודום לב,
כי רק מבקר השירה יודע
היכן זכותך לעלות בסולם הכאב

גידול ילדים וקריירה
אינם נחשבים בעיניו
אינך משוררת אם בבגדך אין אף קרע
אם אין לך קרניים,
אם אין לך זנב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/5/05 4:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה-נינה אסטרייכר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה