בשעת ניכור הדרכים
יש לשים רצונות לחוד
לפסוע בצדי רחובות
שרצפתם קטועה ונשברת
אבניה, הגדומות החסרות
קוראות להולך להיכשל בצעדיו
ולנקוע מפרקתו.
בינות פחי האשפה
הצמודים לקירות
המאוכלסים עד פקיעה.
בשלוות חתולים בועטי המכסים.
שיבה זורקת באופק הלילה
אך אתה לא תראה זאת
כי הבניינים הכבדים,
המאוכלסים עד אפס מקום
מסתירים את האופק,
ורק עלווה שקווי המתאר שלה הולכים ומתחדדים
תוריק ותבשר
כי נוע ינוע.
כוכבים יתחרו בעופות בוקר שאינן
על ריגוש אחרון, ריגוש ראשון
בנשמת הצבים שבאפך
היית רוצה שהגגות ישמטו
לאחר שתסיים לחלוף מתחתם
שגשרי העץ ישרפו לאחר שתנטשם
שפנסי הרחוב יכבו, כשחתכת גבול אורם
כמו שואב אבק בתום מירוק החדר.
אך רצונות לחוד.