לילדה שלי אני אקרא אלינה ואקלע את השיער שלה בצמות

ואלמד אותה מראש שהכי טוב זה אפרסקים ואין כמו אמא.

אני לא אתן לה לראות יותר מדי טלויזיה, אולי אני אפילו לא אקנה
אחת, בשביל מה?

אני אלמד אותה הכל הכל הכל, כל מה שאני יודעת.

על עד כמה החיים בעצם יכולים להיות יפים ושאפשר לקוות

אפילו אם אני ארצה לצעוק מבפנים שכל הגברים זבל ובגלל זה
לאלינה הקטנה אין אבא

בגלל זה אלינה הקטנה מקורה בזרע מוקפא והיא אפשר כמעט להגיד
שמלאכותית.

ואת אלינה לא עשו מאהבה אלא בצורה קרה ומתוכננת.

אבל היא תשאל למה לי אין אבא ולכל השאר יש, ואם אין אז איפה
אבא שלי.

אני אגיד שאין, שהיא מלאך קטן, שהיא כמו ישו, נולדה מרוח
הקודש.

והיא תאמין.

והיא תאהב אותי , כי מי עוד יש לה לקטנה בעולם.

היא תצחק מהשפם של סבא שלה, אבא שלי, ותאהב בלונים וגלידת תות,
כי ככה כל הילדות הקטנות.

ולפעמים אני אשאיר אותה אצל אמא ואלך להידבק במחלות מין.

כשישאלו אותי אם יש לי ילדים אני אגיד שלא.

כשישאלו אותה למה אין לה אבא היא תגיד שאבא בשמיים.

הם ירחמו עליה והיא לא תבין, אם אבא זה אלוהים אז למה לרחם?

ואני אגיד לה לא להגיד על זה יותר מדי, שזה הסוד הקטן שלנו
שאסור לאף אחד לדעת עליו, כי אנשים טיפשים

לא יבינו ויצחקו.

ישנם אנשים מרובעים, הם יודעים למצוא ילדות קטנות שנולדו
מהשמיים ולהגיד להן שכל זה לא נכון.

שיש מציאות אחת והיא ספוגה עשן אגזוז של מכוניות וריח של
שטרות.

כשהיא תגדל היא תנסה להיות פופולרית, זה לא ילך לה כי היא הבת
שלי.

היא לא תבין איך זה אם היא מעל בני תמותה למה לא הולך לה. ואני
אסביר שיש בה משהו מיוחד

שלא כולם רואים, שזה לוקח זמן, שתהיה בטוחה בעצמה.

היא תשים עלי זין.

כשהיא תהיה בת שלושים לערך ואני שישים, היא תחלה פתאום באיידס
או בסרטן או בכל מחלה חשוכת מרפא אחרת.

היא תמות לי בידיים. לפני זה היא תספיק לשאול למה היא מתה אם
היא הילדה של אלוהים?

ואני אגיד שאלוהים מקנא וגם הוא רוצה אותה לעצמו קצת.

ואני אבכה, כי רק אז אני אבין שהיא לא שכחה בעצם