[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ריין שטיל
/
אליסה

"אל תהיי בפאניקה", אמר החתול וחייך את החיוך המעוות שלו.
"הכל יהיה בסדר עכשיו, את יודעת. את בסדר?"
"אהיה עד שתעלם שוב, משאיר את החיוך החולני שלך, אותו חיוך
שצמא לדם" מלמלתי, ממתי אני ממלמלת?
"אני בסדר, טוב?"
ואז הוא שתק והסתכל עליי, הוא כבר לא חייך.
למה אני מדברת לחתולים? דולפינים למשל הרבה יותר אינטילגנטים
אבל אני מדברת לחתול טיפש, ואפילו זה לא. אני מדברת לעצמי
וממלמלת לו שקרים, כאילו הוא האדון שלי, מפילה הכל על החתול,
אבל מה הוא אשם? הוא ג'ינג'י.
"אתה... אתה לא..." גמגמתי. שוב. אני לא מבינה את זה.
הוא אינו אמר דבר והמשיך להסתכל אליי.
לא השתגעתי עדיין, באמת.
זאת לא סכיזופרניה או כל מחלת נפש אחרת שהרופאים מנסים להדביק
לי.

התחלנו לצחוק. סתם ככה,
או שאלה הפטריות המוזרות האלה.

כבר לא אכפת לי.

אני חייכתי והוא המשיך לצחוק. חתולים לא צוחקים, במיוחד לא
הוא.
הוא, הוא רק צוחק עליי.
נכון?
"נכון?!"
"מה קרה?" החתול הסתכל עליי בפליאה.
הוא לא יבין.
אני עדיין מדברת על החתול? אל החתול?
לא, כבר לא. הכל אצלי.
נכון, תמיד אמרו שהכל, כל הבעיות, הן אצלי. בגללי. במוח ש ל
י.
כמובן, להאשים אותי כל-כך הרבה יותר קל!
"נכון?!"
"יקירתי, אם רק תסבירי לי..." אמר לי החתול, כבר אינו מחייך.
כל דבר שהיה יכול להאמר כבר נאמר.
ועכשיו רק נותר לי
לאכול את הפטריות הרקובות האלה ולשתוק.
ילדות קטנות לא צריכות לדבר עם זרים.
אבל בעולם המעוות, במציאות, שום דבר לא כמו
שהוא צריך להיות.

אני לא משתגעת, רק פתחתי את העיניים, ונכנס קצת אור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם יודעים מה
גיליתי?
שכשלוקחים כוס
יין יפה עם יין
אדום בתוכה
ומסובבים אותה
קצת ביד לפני
ששותים, כמו
החברה מהחוגים
הגבוהים שעושים
טעימות, אז היין
הרבה הרבה יותר
טעים! ואז לכל
הבנות יש רגליים
ארוכות.






"ספר היין השלם
של שושי"


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/7/05 13:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ריין שטיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה