|
כשאדם מת
נשאר ממנו רק זיכרון
ושם חרוט על האבן
המגע שלו נשאר קפוא
על פנים קודרות
ומבעד לדמעות אי אפשר לראות שמיים
כשאדם מת
נשארים רק עם הזיכרונות
של מה שהיה פעם
כמו מילים קטועות בספר היסטוריה
תיאור של מלחמה שאף פעם לא תסתיים
רק הכאב מתפשט כמו עשן במסדרונות הנשמה
הזמן לא מרפא את הפצעים
והנצח חזק יותר מאהבה. |
|
|
העולם מתחלק
לשני סוגי
אנשים: אלו
שמקפלים את
הצלוטייפ בקצהו
ואלו שלא.
טפו על אלו
שמקפלים!
פלגיאטים
ארורים!
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.