|
איפה את משוררת שלי?
את ודאי במסתור סהרורי
מאחורי שיחי הפטל הוירטואליים
צופה בי
מכל צדדי
האם אני מספיק צדדי לטעמך?
נחשים נחים להם בינות לערוגות
בהן פרחים של אהבה
נא לא לדרוך
ואני
מוחק
ללא פנים
יושב משועמם
קורע את עלי הכותרת
של הרגשות
בפנים ללא עקבות
זורק דרך החלון כמה שגיאות
בבית האחרון
תקוע בין השורות
עם הנחשים
וכל השאר. |
|
|
לא מוכן לבלוע,
אפילו לא להכניס
את זה לפה שלי!
תראה איזה צבע
יש לזה, לבן
כזה, גועל נפש.
וראית מאיזה
איבר זה יוצא?
מין משהו מידלדל
כזה שם למטה...
איכס.
וזה עוד נמרח על
כל הפנים, כל-כך
דוחה, החלב
הזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.