שני מלאכים על גדר .
לאחד מהם יש כנפיים, הוא בעסק כבר הרבה שנים,
לשני קוראים יונתן, הוא בן שש.
יונתן לא יכול לראות את המלאך השני ,
אבל הוא יודע שהוא שם.
הם תמיד שם, הוא חושב לעצמו.
השמש מתחילה לשקוע לאט לאט,
דמות מתגבשת לימינו של יונתן.
תמונה אחת בשחור לבן ממקדת את המחשבה,
יונתן נזכר בפעם הראשונה שהיה בים.
השחור של הלילה מפלס דרכו אל מרכז השמיים,
והשמש בשלה, שוקעת.
דמותו של מלאך מכונף לימינו של יונתן,
יונתן יודע שהוא שם, אבל לא רוצה להביט.
למלאך המכונף קוראים קאם,
הוא ירד למטה כדי לקחת את יונתן.
ככה זה כשילדים צריכים ללכת,
אלוהים לא יכול לתת להם ללכת לבד.
ובעוד ילד אחד עושה את דרכו לגן עדן,
אישה אחת - אמא שלו,
נותנת מיליון משמעויות לגהנום. |