רוחות מערב עזות
נושבות פה.
רוחות קרות
חוצות קירות
שוברות קורות
מפוררות פריחות -
פיסות קטנות של צבע
נאבקות על זכותן להיות.
נושאות עננה חשוכה מן הים
עננה כבדת ריקנות שיכלם
או סיכלם
פעם שרו על האור שהן הביאו
דרך צריבות טיפות החלב
וממעמקי החדר הצהוב.

רוחות מערב רעות
שבות פה.
בידי תמנון ארוכות
מתיימרות לשים סדר
בכל עלה תועה
בשריקתן הצורמנית
לפתותנו לנגוס בתפוחים
מורעלים לא של אלוהים
של חזירים מפוטמים
ואנחנו עוצמים עיניים
מתכרבל איש בתוך עצמו
מתביישים  להתחמם זה בזה
ליצור רוח קדמה לקידמה חמימה.

רוחות מערב דורסות
דוהרות פה.
לא לזה התכוונו אחרים
בתשוקתם לשובו
של אברהמס אל
הפרת והחידקל.
בני ובנות מזרח תיכון חדש
נרתמים נותנים ידיים
בשלשלאות לאבני ריחיים
להפיק שמן זהב לא להם
למעבידיהם ומעבידי מעבידיהם
ורק הרוח עוד כאן
מעיפה שיחים לכל מקום
פולטת בכמה מילים
את כל הפליטים
שאי פעם היו
וגם אנחנו בם.