האוקיינוס מחליף את צבעו,
לפי מצבי רוח משתנים
של שוכני המעמקים,
המגדירים את גליו.
מחזה יפה הוא זה,
לצופה התמים מהצד,
השוכב על חוף ים
בארץ רחוקה.
כאשר הוא הולך בתלם החיים
והאופק מבצבץ לו
בין הגבעות הירוקות,
השחורות, הלבנות.
והנווד קובע ביתו,
על צוק ספוג רוח,
על גבעה מאפירה
או על מישור חולי,
המשקיף על האוקיינוס
המשקף את חייו.
והאוקיינוס מחליף את צבעו,
לפי נדידת ציפורים,
לפי האדמה,
לפי גאיה,
לפי נשמת האדם.