אור... מסתלסל לו בחדרי, יושב על הוילון
נח לו מפוספס כמשולח מתריס מוגף של צהריים

אור... גוון כתום אדום יוצר טקסטורה של אישה
שבאה, מלטפת את הקיר
נעה בחושניות כמו צללית שנשברת לה אל תוך המים.

והיא תשאיר אותך בוהה
אל אותו מקום עם ריח כה מוכר
והיא תגרום לזה לצאת ממך, לפרוץ בשריקה
לבעור ממש
גופך לוהט אך לא מתכלה,
נכנס למין מפגן סולידי של שלווה שלובה בתהו

ופתאום נפל ספל, התפוצץ, בגלל חלון פתוח שאפשר לרוח להכנס
ובדרך די דומה מתפוצצת אשלייתו של גבר שנשאר בהמתנה.