נשארו לי שני דפים
בפנקס הזה
ועוד יותר מילים
שלא נאמרו,
ובשביל להגיד אותן
צריך יותר משני דפים,
יותר מאלפיים דפים.

לרדת מאוטובוס    
שכל הזמן נע במעגל
ולא מגיע לאף מקום,
ולראות את עצמי
עדיין חי
עדיין הולך לאנשהו -
זה דבר הכי מוזר מכולם.

Strangeways
HERE WE COME
 
אני הולך לספריה,
כי אני לא יודע כבר איך
לדבר ואיך לכתוב ,
ומינימום אפשר
לעמוד ליד הספרים שנכתבו
על ידי אנשים
אשר כן יודעים
איך לכתוב, איך לדבר, איך להתנהג
ואיך לחיות את החיים האלה.
רק שאף אחד מהם
לא יוכל
ולא ירצה
לחיות את החיים שלי,
במקומי,
להחליף אותי.

כמו לקרוא ספרים שלא נכתבו
אני מדבר עכשיו עם עצמי,
ואני רוצה ללכת לתחנת רכבת
בשביל לנסוע לא לדעת לאן,
פשוט לנסוע,
הרי תנועה זה חיים,
כי אם אתה נוסע
ואתה לא סתם גוף בחושך של ארון המתים
אז אתה חי, נכון?

אני כנראה ישן ,
תעוררו אותי
לפני שהחיים שלי
לא עברו.
ואני רק ראיתי אותם בחלומות.

ואני יודע
שיש קיצוצים בתקציב,
אמרו את זה בטלוויזיה,
מן הסתם קיצצו גם את החיים שלי
כמיותרות,
דרושות הוצאות רבות מדי
שלא משתלמות.
מה לעשות,
זאת המדיניות עכשיו.

הספרייה.
פה אני יכול לשבת ביחד
עם אנשים אחרים,
אבל הכי חשוב להמשיך
לעשות רושם
שספרים בשבילי
יותר חשובים מאנשים.
ואני שונא שירה,
אמרתי אי פעם
שאני ממש שונא שירה וספרות
וכל השטויות האלה.
הסתכלו עלי,
יכול להיות
שאני אפילו נראה כמו דבר אמיתי
אבל אני לא,
אני לא.
ואין אף אחד שירצה להיות אתי
כולל אותי.

HEY, HEY

עדייו יש לי קצת אוויר בריאות
עדיין מדבר, אפילו מנסה לצעוק
HEY
לא הרבה נשאר
מהנשמה שלי
בכל זאת
אני צריך לחסוך כוחות.
HEY
שומעים?
הקול שלי דועך.
הרוח הצפונית
אני פונה אלייך
עם הקול החלש הזה
מהמדינה הנידחת והחמה הזאת
(רוסיה,רוסיה איפה את -
בשלג , בקור ללכת לבית ספר בבוקר, כשעוד חשוך מסביב -
ואני חשבתי שזה הדבר הגרוע שיכול לקרות לי -
אני רוצה את זה בחזרה
ביחד עם המקום בחיים  הבטוח והצנוע
שהיה לי )
קח אותי,
רוח צפונית,
אני רוצה להרגיש שלג,
שוב להרגיש שלג סביבי,
כל כך רך
כמו שמיחה
מלטף אותי
כמו שאף בחורה לא תוכל,
וכשהחיים יעזבו אותי
אני כבר
לא ארגיש שום דבר ,
רק את השיר של הרוח
אשמע,
אשמע רק אותו לנצח.
שלג,איפה השלג פה,
אפשר רק לחלום עליו.

והדפים נגמרים,
והספרייה נסגרת
עוד מעט.

HEY

אתם שומעים אותי?
לא סביר, אני בקושי שומע את עצמי.
אבל בבקשה,בבקשה, בבקשה
תושיטו יד
מבעד  לדפים,
מבעד לשנים
אל תתנו לי ללכת.
HEY
הספרייה נסגרת ואני עדיין יושב פה,
עושה רושם שאני משורר
ואני שונא שירה.