אבירם מגור / לילית |
ולב שבור
אך בחור שמח הכזיב את צערה
היא דיברה על אהבה כל הלילה
ולא אמרה מילה על עצמה
והציעה לי משקה מתוק כמו הים
ומילאה אותי ברגש שלא ידעתי שבכלל
קיים
היא אמרה לי שאני קצת הורס לה
את העצב המושלם
ושאם שוקעים בו מספיק עמוק
אז הכאב לבסוף נעלם
ושיש דמעות של עצב ושל צחוק
ושאם נוגעים מספיק קרוב
אז מגיעים רחוק
היא ליטפה אותי ברוך
ועטפה אותי באשליה
ולחשה לי
"אבל עזוב
מה שהיה היה"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|